חיפוש
  • noa geiger

מוגנות במרחב הציבורי - סיפור מרגש ומסר ברור

אני זוכרת את הפעם הראשונה שבראשי דמיינתי סיטואציה שבה ילד או ילדה נפגעים מינית. אני לא זוכרת מי סיפרה לי על הזיכרון של הפגיעה שלה, אבל הוא היה מאוד מוחשי עבורי והרגשתי שפשוט בא לי לצרוח. לא יכולתי לתפוס את הסיטואציה הזו שגבר מבוגר (או אישה) יכולים לפגוע ככה בילד.ה קטנ.ה!!!

חשבתי לעצמי שזה בטח הדבר הכי כואב שאני יכולה לשמוע והתקשיתי להכיל את המחשבה הזו.


הכאב מתגבר יותר מהרגע שלמדתי שבעצם כמעט בכל רגע נתון יש איזה ילד או ילדה שנפגעים מינית. כואב לי בגוף לחשוב שזה קורה, שזה ממשיך ושכל כך קשה למנוע את זה.

אמ"לק : סיפור מטורף שקרה בקהילה שלי, עם סוף טוב.


באמצע אוקטובר 2020, ממש בתום הסגר קורונה השני- הגיעה אלי הודעה ממקור מאוד אמין לגבי הימצאותו של עבריין מין מורשע (ככל הנראה מדובר בפדופיל מוכר) שעבר לגור ביישוב שלי. הרצתי עשרות מחשבות בראש על המידע הזה והרגשתי בוערת מבפנים. נבהלתי מהמחשבה שיש ילדים.ות מהכיתה של הבת שלי (כיתה ב') שמסתובבים ביישוב ואולי הם מהווים טרגט לאותו אדם. נבהלתי מהמחשבה על שאר הילדים והילדות בישוב שנמצאים בסכנה.

ע"פ מחקרי אורך ידוע כי שיעור הרצידיביזם (פשיעה חוזרת) בקרב עברייני מין שפגעו בילדים מחוץ למשפחה נחשב גבוה (מקור : מסמך שהוגש לכנסת במסגרת שיח על שיעור עבריינות מין בשנת 2005).


על כן החלטתי לעשות מעשה, בחיל ורעדה, וניסחתי הודעה להורי הכיתה ביום שישי בערב. הרגשתי שאי אפשר לחכות יותר ואני חייבת לדבר עם ההורים על מוגנות ילדינו. כתבתי בהודעה באופן לאקוני על נוכחותו של העבריין ביישוב, נתתי פרטים יבשים לגביו וציינתי שהמרכז כרגע הוא לא אותו אדם אלא השיח עם הילד.ה. הסברתי כיצד נכון לדבר עם ילדינו על הנושא, להתרכז בקשר עם הילד.ה ולתת להם.ן את הכח לצאת מהסיטואציה (להגיד לילדינו : אם אדם זר פונה אליך - מותר ללכת מהמקום ואפילו רצוי!), לפנות ולדבר עם אבא ואמא על הכל, שחשוב שלא לקבל מתנות או הצעות מזרים וגם לדעת שילד לא יכול לעזור למבוגר זר (לעיתים הדרך לפיתוי היא בעזרת בקשת עזרה מהילד, בעיקר עבור בנים).

ההודעה פשטה כמו אש בשדה קוצים. תוך שעתיים הווטסאפ שלי כמעט נשרף עשרות הודעות מעשרות א.נשים שמכירים אותי- חברות וחברים מהישוב, הורים מהגן ומהחוג ומביס ומאיפה לא. אני לא אגיד שלא חשבתי שזה יקרה, אבל הדרך והמהירות שבה זה קרה- הדהימה אותי. תוך יום היו כבר אנשים שלקחו פיקוד על העניין, גילו היכן הוא גר וממי הוא שוכר דירה. בעל הבית הגיע איתו להסכמה שהוא לא יכול להמשיך לגור ביישוב. עו"ד מהישוב החתים אותו חוזה שהוא עוזב את הדירה ועובר מכאן. אני עוד המומה מכל מה שקרה כאן בימים אלו, הקהילה הוכיחה את הכח שלה בצורה שלא ציפיתי לה.

הגם שכלל לא תכננתי שלשם יתגלגו הדברים...

אנשי הישוב אמרו "לא בחצר האחורית שלנו" והפעולה גרמה לשיח ענק בקרב כל הוריי הישוב על מוגנות ילדינו. פגשתי מישהי ביישוב שאמרה לי "תראי, כולנו יודעות ויודעים שיש לנו כאן נחשים בסביבת הבית, ואין ממש מה לעשות.. נכון? אבל אם את רואה את אחד הנחשים- לא תעשי הכל כדי לסלק אותו, לא תעשי הכל כדי להימנע מהסכנה הזו?"



בעצם, על פניו לא נוכל לדעת כיצד למנוע פגיעה מינית בלי לדעת מה הוא הסיכון וכיצד פגיעה מינית נראית.

על כך ניתן ומומלץ לקרוא כאן:

https://www.opentalk.co.il/post/פגיעות-מיניות-איך-זה-נראה-פרק-ב, https://www.opentalk.co.il/post/פגיעות-מיניות-איך-זה-נראה-פרק-א).


כשמדובר בילדים וילדות צעירים חשוב להבין שהכח שיש להגנה עצמית הוא מוחלש מהסיבות הללו:

  • יש קושי להבין באופן קוג' את הסכנה. (תמימות שגורמת להאמין בקלות)

  • יש קושי למוגנות מבחינה פיזית. (לאדם בוגר יש כח רב יותר)

  • לרבים ורבות מהילדים.ות יש צורך לרצות את המבוגרים סביבם. (טוב נו גם אם נדמה לך שלא, זו האמת)

  • מהירות התגובה אינה מתקרבת לזו של המבוגר. (מהירות מחשבה, מהירות תגובות פיזיות, חשיבה תבניתית)

  • תפיסת המרחק והזמן לא דומה לשל המבוגרים ועל כן יש לעיתים קושי להבחין בסכנה. (כמו למשל במעבר חציה).

על כן חשוב לדבר עם ילדינו על כמה תכנים כדי להגביר את המוגנות.


להלן מספר נקודות לפתיחת השיח, אני כותבת תחילה את ההנחיה אותה תגידו לילדיכם ובהמשך את ההסבר עבורכם :

1. אל תדברו עם זרים, אם מישהו דיבר אליכם אפשר שלא לענות וללכת או להגיד "אני לא מדבר.ת עם זרים.ות" וללכת.

ילדים וילדות לא אמורים לדבר עם זרים ללא נוכחות אחד מההורים או קרוב משפחה בוגר אחר או בייביסיטר. למה? כי אין שום סיבה לכך, כי בילדות יש יותר קושי להבין מה מבוגר רוצה מהילד.ה ועל כן יהיה קשה לעמוד על טיבו.

הנחו את ילדיכם להרגיש בנוח שלא להענות לשיח ממבוגרים סביבם כשהם רק עם חברים או לבד.

זו הנחיה שלא פשוט לתת כי אנחנו נריץ בראש כל מיני סיטואציות שבהן יש מצב שמבוגרים יפנו אל הילדים שלנו וזה לאו דווקא פדופיל או מי שירצה לפגוע בהם.

בין השאר יש לנו רצון ללמד את ילדינו שרוב האנשים טובים.

השיח הזה הוא שיח עקרוני- ילדים וילדות בגיל 8 ומעלה שכבר יסתובבו לבד- לרוב כבר למדו מאבא ואמא לזהות ולהרגיש משהו לא בא להם בטוב.

*אני רוצה שתלמדו את ילדיכם שיש להם לגיטימציה שלא לרצות לשוחח עם מבוגרים ומבוגרות זרים כשההורים לא בסביבה להגן.*

2. אם מבוגר שאינך מכיר.ה מבקש.ת עזרה- בררו מה המבוגר מבקש, אבל לרוב תסרבו. אפשר גם להחליט ללכת מהמקום.


מ ב ו ג ר י ם לא מבקשים עזרה אמיתית מילדים. הם יתקשרו למישהו, יעצרו אדם מבוגר אחר, ילכו להזעיק עזרה.

בקשת עזרה היא מניפולציה קלאסית לפיתוי ילדים קטנים עבור פדופילים, בעיקר בנים.

3. במקרה שיש מבוגר או מבוגרת בסביבה שנועצים מבטים או גורמים לאי נוחות- לכו מהמקום, התקשרו לאבא ואמא ואם אין אופציות נוספות- גשו לאישה שיש לה ילדים בסביבה ודברו איתה על העניין.


4. הנחו את ילדיכם להיעזר בנשים עם ילדים וילדות. מעולם לא שמעתי על מקרה של אישה פדופילית שהסתובבה בגני משחקים עם ילדים וילדות וצדה ילדים וילדות לפגיעה….


והכי חשוב : לאמא ואבא אפשר ומומלץ לספר הכל, מה חשב, מה ראית, מה שמעת. אמא ואבא מאמינים, רוצים להקשיב. אפשר לדבר על כך שכשהם.ן היו קטנים.ות ההורים ידעו הכל ועכשיו כשגדלו כבר קשה לדעת ולכן חשוב לספר ולדבר.


תמיד חשוב לפתוח את השיח עם ילדיכם, שיתוף, הקשבה וחיבור הם הבסיס לכל תקשורת בריאה ושמחה.


ובעצם, הדבר שהכי חשוב לי הוא שתעשו הכל כדי ללמד מוגנות את ילדיכם בלי להחדיר בהם פחד אלא מתוך מקום של לסמוך עליהם ולסמוך על עצמם.


בהצלחה ,

ובברכת בריאות


130 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול